אילו תמונות כדאי לצרף לערעור

• תמונה שמראה את הפרט המרכזי שבמחלוקת, כמו תמרור, סימון או מצב הרכב.
• תמונה רחבה שנותנת הקשר ומראה היכן נמצא אותו פרט.
• תמונה מכיוון הנסיעה, שמשקפת את מה שהנהג ראה בפועל.
• תמונה של מסמך או אישור שרלוונטי לטענה.
• תמונה שמזהה בבירור את המקום, למשל שם רחוב או צומת מוכר.

1. 1כתבו לצד כל תמונה איזו עובדה היא אמורה להראות.
2. 2בדקו אם העובדה הזו כבר מוצגת בתמונה אחרת.
3. 3ודאו שהתמונה ברורה מספיק כדי שאפשר יהיה להבין ממנה את הפרט.
4. 4שאלו אם אפשר לזהות ממנה את המקום ואת ההקשר.
5. 5החליטו אם היא מוסיפה משהו, או רק חוזרת על מה שכבר יש.
6. 6השאירו רק את התמונות שעברו את הבדיקה הזו.

אין מספר קסם, אבל עיקרון פשוט עוזר: לכל טענה כדאי בדרך כלל תמונה שמראה את הפרט מקרוב ותמונה שנותנת הקשר. לעיתים מספיקה תמונה אחת, ולעיתים כדאי להוסיף זווית שלישית אם היא מראה משהו שהאחרות מפספסות.

כשמצטברות כמה טענות, כדאי לחשוב על הסט כולו. אם שתי תמונות כמעט זהות, בחרו את הברורה יותר. המטרה היא שכל תמונה בסט תעמוד בזכות עצמה ותוסיף נדבך, כך שהבוחן יעבור עליהן במהירות ויבין כל אחת.

בחירה נכונה של תמונות היא שלב שונה מצילום טוב. אפשר לצלם באיכות מצוינת ועדיין לצרף תמונות מיותרות, ואפשר לבחור נכון מתוך חומר בינוני. שני השלבים משלימים זה את זה.

אם אתם עדיין בשלב שבו התמונות עצמן אינן חדות או ברורות, כדאי קודם לעיין במדריך על טכניקת צילום הראיות, ורק אז לבחור מתוכן. כאן ההנחה היא שכבר יש לכם חומר, והשאלה היא מה מתוכו להגיש.

• צירוף כל התמונות שצולמו בלי סינון, כולל כפילויות.
• השארת תמונות מטושטשות שלא מוסיפות מידע ורק מכבידות.
• העדפת תמונה יפה על פני תמונה שמראה טוב יותר את הפרט.
• צירוף תמונות שאינן קשורות לטענה מתוך רצון להראות הרבה.
• ויתור דווקא על תמונת ההקשר, כך שלא ברור היכן צולם הפרט.

• כל תמונה שנשארה מקושרת לטענה ברורה.
• אין שתי תמונות שמראות בדיוק אותו דבר.
• כל תמונה חדה מספיק כדי להבין ממנה את הפרט.
• יש לפחות תמונת פרט ותמונת הקשר לכל טענה מרכזית.
• אפשר לזהות מכל תמונה את המקום או את מקור המסמך.